"האיש הצעיר והמוות"
Le Jeune Homme Et La Mort – The Young Man and
Death
שלום חברים,
לפניכם קטעים מתוך מאמר
שכתבתי על אחת מיצירות הבלט האהובות עליי: "האיש
הצעיר והמוות" מאת רולאן פטיט. תהנו...
אילו הנסיכים,הנסיכות, האבירים
והפיות,גיבורי העידן הרומנטי, היו רואים את היצירה "האיש הצעיר והמוות",
הם לבטח היו מתמוגגים מהדרך הארוכה שעשה הבלט הקלאסי מהפנטזיה במאה ה-19, עד
לסוריאליזם כל כך עמוק וריאליסטי מאה שנים אחר כך. הם גם לבטח היו מתקשים לסגור את
פיהם מהזעזוע...
שיתוף הפעולה בין מספר אמנים מעולים
הביא לעולם את אחת היצירות הניאו קלאסיות האקספרסיביות ביותר – יצירה עם משמעויות
ברורות למדי הנוגעות לקיצוניות רגשית נוכח אהבה נכזבת, אהבה אשר מביאה אדם לאובדן
עשתונות ולאובדנות.
אבי היצירה
אבי היצירה הוא הכוריאוגרף הצרפתי
המשפיע רולאן פטיט (Roland Petit: 1924-2011). רולאן התחנך
מגיל 8 בבלט האופרה של פאריז ונחשב לסולן מבטיח המבצע את רוב התפקידים הראשיים.
בגיל יחסית צעיר הוא החליט כי אינו רוצה לרקוד רק יצירות קלאסיות עד שיפרוש
לגמלאות בגיל 40, וכי בעולם הבלט חייב להיות משהו יותר יצירתי מזה.
בהתאם למסורת של שילוב אמנים מתחומים
שונים ביצירת הבלט, כפי שנוסדה מימי להקת "הבלטים הרוסיים" ("Les
Ballet Russes") היצירה שלפנינו הינה פרי יצירתם
המשותפת של רולאן פטיט והרב-אמן הצרפתי ז'אן קוקטו
(Jean Cocteau: 1889-1963), אשר כתב את הליברטו (עלילה) עבור הבלט.
קוקטו, אשר היה דמות בולטת בעולם התרבות והאמנות הצרפתית מהיותו צייר, במאי, מחזאי
סופר וכ"ו, תיאר את סיפור היצירה בחמישה משפטים:
"בחור מאוהב בבחורה.
הוא רוצה לפתות אותה, להשיג אותה.
היא מסרבת.
היא בועטת בו והולכת.
הוא תולה את עצמו"
"האיש
הצעיר"
את הסיפור זה היה צריך רולאן להמחיז
בשפת הבלט הקלאסי באווירה סוריאליסטית, קודרת, עמוקה ומנוכרת, כמו זו שאפיינה את
הלך הרוח הכללי בפאריז בתום מלחמת העולם השנייה.
ז'אן בבילה (Jean Babile'e), אשר היה ידוע
כרקדן בעל הניטור הגבוה ביותר מאז ואצלאב ניז'ינסקי, התחיל מסורת של רקדנים
ווירטואוזים אשר ביצעו את התפקיד. למעשה, היצירה "האיש הצעיר והמוות"
מהווה סוג של "מבחן" עבור כל רקדן קלאסי אשר רוצה להוכיח את כוחו בשילוב
איכויות מודרניות.
 |
| ז'אן בבילה ונטלי פילפארט (1946) |
המוזיקה
מלבד הווירטואוזיות האובדנית מצד
הרקדנים והמשחק המיוסר שלהם, אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר לדרמה של היצירה היא
המוזיקה – פַסַקַליה בסי מינור (Passacaglia in C Minor) מאת יוהאן
סבסטיאן באך. ביצירה קיימת מנגינה בסיסית וקודרת למדי אשר חוזרת על עצמה כל הזמן.
לא משנה מה קורה מסביב לאותה מנגינה היא תמיד נשארת ברקע, באופן התואם את רוח הבלט.
היצירה
אלמנט נפוץ ביצירות בלט של רולאן הינו השימוש בכיסאות. בעיבוד הבלט המפורסם שלו לאופרה "כרמן" אנו רואים את הצוענים רוקדים עם הכיסאות ברחוב בתור סמל לכך שהם חיים ברחוב. ב"איש הצעיר והמוות" הכסאות נזרקים ונבעטים לכל עבר על ידי הנער כיוון שהפיזור שלהם והשימוש הפראי בהם מסמל את הסערה המתחוללת בביתו – בנפשו – של הדמות הראשית.
לאחר כל כמיהותיו, האיש הצעיר מקבל את
מבוקשו – הדלת נפתחת ובפתחה עומדת אישה עם שמלה צהובה מזעזעת, כפפות שחורות ארוכות
ומבט קר ואכזרי מאין כמוהו.
האישה עוזבת את החדר בסערה, לא לפני
שהיא קושרת חבל תלייה, ובאצבעה מכוונת את האיש הצעיר לעשות בו שימוש. ואכן לאחר
סערה תנועתית אחרונה, מגיעה התמונה אשר זעזעה את עולם המחול: האיש הצעיר כורך את
החבל סביב צווארו ומפיל את הכסא תחת לרגליו...
לאחר תום מאבקו של הגיבור, הקהל מצפה
שיגמר לו הבלט וירד המסך אך באופן מפתיע, עולה תפאורת החדר ואנו מתגלים לרקע רחובות
פאריז. אל הבמה עולה דמות "המוות" בשמלה לבנה-אדומה ומורה לאיש הצעיר
לרדת מהחבל. המוות חושף את פניו ואנו רואים כי זו האישה, אשר שמה את המסכה שלה על
פני האיש הצעיר, ושולחת אותו לתהות ברחובות פאריז...
|
סמלים ומסקנות
ברמה הראשונית, סוף הבלט מוציא אותנו
עם רעיון מעט שוביניסטי – האישה גרמה לעלם הצעיר לשים קץ לחייו ומסתבר שהכול לא
היה אלא תרמית, והיא הייתה מלאך המוות. עם זאת, מבט מעמיק יכול לגלות דברים אחרים,
אפילו את האפשרות שהאישה לא הייתה אלא הזיה, אשר לכך ביטויים אמנותיים בתלבושות,
בדרמה, ואף בשם היצירה - "האיש הצעיר והמוות", אשר בצרפתית
"מוות" (Mort) זה מלשון נקבה. מכך, ייתכן שהאינטראקציה של
האיש הצעיר היא עם אהובתו, אך מבט מעמיק יותר ליצירה מראה שלמעשה מדובר בדיאלוג של
האיש הצעיר והמוות...
הקטע המלא יפורסם בספרי:
"הבלט הרומנטי והניאו-קלאסי
יצירות, יוצרים, ומבצעים בלתי נשכחים"
,
